קיימות

קיימות פירושה מכלול המעשים הנדרשים כדי להבטיח את המשך קיומן של המערכות השונות, האקולוגיות, החברתיות, החינוכיות, הכלכליות גם בדורות הבאים. המשמעות המעשית של הקיימות היא המחויבות האישית של כל אדם באשר הוא הנגזרת מהאחריות לשמירה  על איזון המערכות על מנת להבטיח את המשך קיומן.

באופן צפוי וטבעי מושם דגש מיוחד על ההיבטים האקולוגיים של הסביבה: מניעת זיהומה, שמירה על טוהר המים, מזון בריא, שמירה על הצומח והמשך הגיוון במקורות הטבע.

חובה מיוחדת חלה על בני האדם למנוע את היעלמותם של משאבים חיוניים וחלוקה בלתי שוויונית שלהם.

קיימות וסדרי העדיפויות

על מנת להבטיח את המשך קיומו של העולם נדרש שינוי בסדרי העדיפויות בו ובאופן הקצאת משאביו, כאשר במקום עידוד הצריכה יש הכרח לצמצמה ובמקום להגביר נזקים הנגרמים בשל שימוש מופקר ובלתי אחראי במשאבים יש לעודד ולתגמל שימוש מושכל וחסכוני בהם.

ברמה הבינלאומית, אתגר הקיימות מחייב קביעה וגיבוש אסטרטגיה עולמית. שני פניה של קיימות באים לידי ביטוי מצד אחד בניהול סביבתי ומצד שני בניהול צריכה מבוקרת. בעוד הביטוי המעשי של הפן האשון הוא במאמץ מתמיד למזעור נזקים באמצעות שימוש בידע הנצבר מתחומי הסביבה, הפן השני מתמקד בהיבט הכלכלי הכורך באופן הדוק וישיק את הפגיעה בסביבה עם פגיעה בכלכלה ובמשאבים העומדים לרשות האנושות.

אחריות קיומית להבטחת קיימות לעד

על מנת לדאוג הלכה למעשה לסביבה האקולוגית והאנושית שבה יחיו אנשים בדורות הבאים מוטל על הדורות הנוכחיים לפעול בזירות אחדות: משפט (חוקים בינלאומיים מחייבים ווידוא אכיפתם), חינוך (תכניות לימוד, אשר במרכזן נושא הקיימות),  מדע וטכנולוגיה (עידוד מחקר, פיתוח וייצור של מערכות חלופיות שונות, יעילות וחסכוניות, המונעות זיהום האוויר וכילוי מואץ של משאבים מתכלים), בנייה ירוקה, תיירות אקולוגית ועוד.

בשורה התחתונה ניתן לקבוע, כי מודעות לחשיבות הקיימות ומעורבות של כל פרט בקהילה (בכל קהילה שהיא) למנוע פגיעה בסביבה וזיהומה מהווה תרומה חשובה לנושא הקיימות. גיבוש תכנית כלל עולמית ושילוב כל מדינות תבל במסגרתה היא הדרך הנכונה והיעילה להחדרת הנושא למודעות בני האדם ולהטמעתו באורח חייהם היומיומי.