כאשר החלטתי לטוס לטיול הגדול היה לי ברור שאני זקוקה למוצ'ילה. מוצ'ילה זה סוג של שק גדול בספרדית והישראלים אמצו את המונח על מנת להבהיר שמדובר בתיק גדול של טיולים. מדובר בתיק מאוד נוח אבל האריזה בו קשה ומסורבלת כי בסופו של דבר סוחבים אותו על הגב ואז אם רוצים להגיע למשהו במרכז התיק צריך להוציא את כל שאר הדברים. החלטתי שאני הולכת לארוז כל סוג של דברי בתיק נפרד ואז בעצם התיק הגדול שלי יהיה מלא בתיקים קטנים שיאפשרו לי לשמור על המוצ'ילה מסודרת יותר.
החלטתי שכמות התיקים שלי תהיה כך: תיק לבוגדים קצרים, תיק לבגדים ארוכים, תיק לתחתונים וגרביים, תיק לציוד טיולים כמו פנס, גזיה, מפות ומצפן ותיק רחצה. התיקים לא צריכים להיות מיוחדים אבל צריכים להיות נוחים ועשויים מבד בלתי חדיר למים. החלטתי שאם אני מפצלת את הבגדים שלי ושאר החפצים לתיקים שונים אז שלפחות אם המוצ'ילה שלי תירטב, שהתחולה שלה תהיה יבשה. בשלב שעוד ארזתי בארץ, לא האמנתי עד כמה הרעיון שלי יתפשט כמו אש בשדה קוצים כאשר אגיע לשם.
כל כך הרבה מטיילים נתקלו בחוויה הלא נעימה של טיול בהרים שמשולב בו גשם ואז כל הציוד נרטב ואין מה ללבוש. יתרה מכך, ברגע שכל התחולה של המוצ'ילה מחולקת לתיקים קטנים הרבה יותר קל למצוא דברים שמחפשים בתוכה. אם לצורך העניין אני מחפשת חולצה, במקום להפוך את כל התחולה של התיק, שולפים ממנו רק את התיק של החולצות ואז בתוכו הרבה יותר פשוט לאחר את החולצה המבוקשת. את אותו תהליך ניתן לקיים עבור כל פריט שמנסים לאתר במוצ'ילה. כך למשל עם גרביים יבשים. רק המחשבה על לפשפש בתוך המוצ'ילה הגדולה ולנסות לאתר גרביים נראה לי מוזר ומטופש. ברגע שהגעתי לטיול, כל מי שנתקלתי בו וראה את הפטנט שלי עם החלוקה לתיקים מיד נדלק על הרעיון והחליט לאמץ אותו בעצמו. זה היה ממש משעשע לראות איך הרעיון שלי מתפשט וכולם מחקים אותו.